דמי השתתפות עצמית הם הסכום אותו יצטרך לשלם המבוטח למבטח בגין מקרה ביטוח. סכום זה יקבע מראש בפוליסה בסכום או באחוז עבור כל סעיף ומקרה המפורטים בפוליסה. דמי ההשתתפות העצמית ינוכו מסכום הפיצוי אותו תיתן חברת הביטוח למבוטח.
על פי סעיף השתתפות עצמית, כל נזק שיגרם לרכב המבוטח או לצד שלישי, שלא יעלה על הסכום שנקבע במסגרת סעיף השתתפות עצמית יהיה באחריות המבוטח. כלומר, אם נגרם נזק שעלותו מסתכמת בסכום נמוך ממה שנקבע כגובה ההשתתפות העצמית בפוליסת ביטוח הרכב, חברת הביטוח אינה חייבת לשאת בעלויות הפיצויים, והמבוטח ייאלץ לשלם בעצמו את עלויות הנזק.
לעומת זאת, במקרים בהם הנזק הכולל עולה על הנקבע באותו סכום השתתפות עצמית ונכלל בתנאי פוליסת ביטוח הרכב של המבוטח, חברת הביטוח תהיה מחויבת לשלם את כל הסכום שנתבע בעבור הנזק מבלי לחייב את המבוטח לשלם את ההשתתפות העצמית.
מטרת סעיף ההשתתפות העצמית היא לצמצם תביעות ביטוח רכב שונות בעקבות נזקים הדורשים סכומים נמוכים, ולחסוך מחברות הביטוח את כל הבירוקרטיה שכלולה בהתמודדות עם תביעות ביטוח כאלה ואחרות.
גובה דמי ההשתתפות העצמית נקבעים בין המבוטח למטבח ולכן ניתן להוזיל את עלות הפוליסה באמצעות העלאת דמי ההשתתפות העצמית, ולהיפך.
- מבטח
- מבוטח
- חוק חוזה ביטוח
- פוליסת ביטוח רכב
- חובת הגילוי בעניין מהותי
- דמים
- פרמיה
- סכום הביטוח
- השתתפות עצמית
- גבול אחריות
- סקר סיכונים
- בונוס מאלוס
- חידוש ביטוח רכב
- פרורטה
- פרוסקלה
- סוכן ביטוח
- ביטוח חובה
- ביטוח מקיף
- ביטוח צד ג’
- ביטוח חסר
- ביטוח יתר
- ביטוח כפל
- ביטוח כל הסיכונים
- תביעת ביטוח רכב
- דו”ח תביעות
- שמאי רכב
- מקרה ביטוח
- נזק תוצאתי
- ערך כינון
- קימום (השבה לקדמות)
- שיבוב (תחלוף)
- תגמולי ביטוח
- הפול